מבין החושים הרבים והנהדרים שלנו בני האדם, לראיה יש מקום של כבוד. זה אולי החוש המשמעותי ביותר להישרדותינו, וליכולת של בני האדם ללמוד ולתקשר. יחד

לפני כחצי שנה, בני הצעיר יונתן, בן השמונה, שפחות מסתדר עם כדורגל כשאר בני גילו, התחיל לנדנד לי שהוא רוצה לשחק פינג פונג.  מאחר, שבדרך

אזהרה – מאמר זה מיועד אך ורק לאנשים שנושמים!.  אלא שאם אתם קוראים מילים אלה, סביר להניח שאתם נושמים. אך האם ידועה לכם הדרך שבה

גיבור המאמר היום הוא איבר שלא זוכה לכבוד המגיע לו, למרות שהוא ממוקם במרכז הפנים שלנו. לאף יש מעט מאוד סימפטומים ביחס לאיברים אחרים ואנו

שבוע הספר, כמו הקיץ, הגיע בעתו ואתו הדוכנים, החתימות, המבצעים, וכמובן גם הספרים, שאת רובם, מצער להודות, לא תקראו. שני ספרים חדשים רכשתי לעצמי באחד

פעילות גופנית היא חלק חשוב, מאין כמותו, לאורח חיים בריא. הצרה היא שככל שחולפות השנים, רובנו הופכים פעילים פחות, מתקשים יותר להיות פעילים, לנוע, ובטח,

אחד היתרונות בכתיבה הוא שאפשר תמיד לכתוב, בגבולות הטעם הטוב, מה שרוצים. קחו לדוגמה את המשפט הבא: מה משותף לאיילון מאסק, יובל נח-הררי, טיילור סוויפט