חובה! סדנת היהלום אביב 2024

האשימו אותי שאני גס-רוח, אני אומר שזה בולשיט (מל ברוקס)

 

 
 
 
השבוע הראיתי לבתי את החתולה שלנו חופרת בור ליד ערוגת העגבניות באדמה ומטילה בו את צואתה ואח”כ מכסה בקפדנות ושקדנות את הבור. רציתי ללמד אותה על תכונות הנקיון של החתול, אבל בתי הנבונה בת הארבע, אמרה “עכשיו קקי יגדל בעגבניות”. במקרה באותו יום התחלתי לשמוע הרצאה באחד הנושאים החמים ביותר בעולם המדע והרפואה כיום. עולם החיידקים הטובים שבתוכנו ומסביבנו ולמדתי ש”קקי בעגבניות” זה לא דבר רע כ”כ.
ג’ף ליץ’ (JEFF LEACH)  הוא חוקר של המיקרוביום – אוכלוסיית החיידקים הידידותיים שנמצאת על העור, חלל הפה, סינוסים, ריאות, מערכת עיכול והנרתיק. הוא הקים את פרוייקט “המעי האמריקאי” (AMERICAN GUT) פרוייקט מימון המונים שאוסף אלפי דוגמאות צואה מרחבי ארה”ב מנתח אותם ומעלה את הנתונים בצורה חופשית לרשת כדי לתמוך ולהאיץ את המחקר על המיקרוביום האנושי.

מספר עובדות על החיידקים הטובים

  • החיידקים הטובים במעיים עוזרים לנו לעכל את המזון ומייצרים ויטמינים וכימיקלים חיוניים נוספים.
  • הם מאמנים ומאזנים את מערכת החיסון שלנו.
  • הם מגינים עלינו מפני חיידקים, פרזיטים, פטריות ורעלים מזיקים ( מיקרוביום טוב יגן עלינו מספיגת כספית מהמזון למשל)
  • הם משפיעים על ההתנהגות שלנו ועל חילוף החומרים שלנו.
  • יש עלינו ובתוכנו עשרות טריליוני חיידקים במשקל של 1-2 ק”ג.
  • רוב החומר הגנטי בגופנו הוא חומר גנטי חיידקי (לנו יש כ-23000 גנים ולחיידקים בתוכנו מספר מיליוני גנים)
  • גיוון רב של מיני החיידקים במעי מקושר לבריאות כללית טובה יותר
  • החיידקים הטובים אוהבים מאד לאכול סיבים תזונתיים. כתוצאה מכך חלה התססה (פרמנטציה) במעי מה שיוצר בתורו סביבה חומצית. סביבה זו מרתיעה חיידקים רעים ומגינה על קיר המעי מפגיעה.
  • ללא חיידקים טובים אנחנו לא יכולים לשרוד.

 
התינוק הנולד מקבל את החיידקים הטובים שלו מהנרתיק בזמן המעבר שלו בלידה (בניגוד לתינוק שנולד בלידה קיסרית שמקבל את חיידקי חדר הלידה וחיידקי העור של הצוות שמטפל בו) הוא ממשיך לקבל אחר כך חיידקים מההנקה (בייחוד מהקולוסטרום) וממגע עם העור של אמו ואחרים, וגם ממגע עם בעלי חיים ועם האדמה.
הפרעה באוכלוסיית החיידקים הטובים מקושרת למחלות ומצבים רבים – בינהם השמנה, מחלות מעי דלקתיות, דיכאון ועוד.
ב-2013 פרסמה קבוצת חוקרים מהולנד (2) מאמר שהציג טיפול שנקרא השתלת צואה. הם טיפלו בהצלחה של כמעט 100 אחוז בקוליטיס הנגרמת מחיידק מעיים בשם קלוסטרידיום דיפיצילה. מאז השתלת צואה, הפך לטיפול סטנדרטי המחלה, ועשרות מחקרים המשתמשים בצורות שונות של השתלת צואה מאדם בריא לאדם חולה, יצאו לדרך. הרעיון של השפעה על מאזן אקולוגי של חיידקים באמצעות חיידקים אחרים הוא לא חדש, וטרינרים משתמשים בו שנים רבות ואף בסין העתיקה יש עדויות לטיפול במחלות מעיים  בשיקוי של חומר צואתי שנקרא  ” התה הצהוב” ( אני שומע בדמיוני את אימי צועקת – גועל נפש,פיחסה!) ועוד נכונו לנו תגלית מרעישות.
ג’ף ליץ’, חוקר המיקרוביום, חקר בשנים האחרונות  את המיקרוביום של אנשי ה”הודזה” מצפון טנזניה באפריקה. בני ה-הודזה הם משבטי הציידים לקטים האחרונים שיש על פני כדור הארץ. למרות שלרובם יש כבר פלאפונים הם עדיין צדים, אוכלים את המעי הגס של החיה שהם צדו, יולדים בטבע, לא מתקלחים וכמעט לא נוטלים תרופות. המיקרוביום שלהם שונה משלנו במערב בכך שהוא הרבה, הרבה יותר מגוון (1) והמאפיין הבולט ביותר שלהם – אין להם מחלות כרוניות כמעט בכלל.
ג’ף ליץ’ מתאר בהרצאתו שהוא נטל צואה של בן הודזה, ניקה אותה במעבדת השטח שלו והשתיל אותה לעצמו בחוקן (שיא הפויה!)
המיקרוביום המערבי חסר הגיוון משקף את  אורח החיים הסטרילי שלנו ואת החקלאות המודרנית שמשתמשת בכמויות עתק של ריסוסים רעילים, שמחסלים את הסיכויים של החיידקים הטובים מהאדמה לשרוד במזון. המיקרוביום המגוון של ה”פרימיטיבים” וגם של אבותינו שיקף חיים צמודים לטבע ומגע עם אדמה עשירה ומזינה.
האם אנחנו יכולים, בחברה השבעה והסטרילית שלנו, ללמוד משהו מבני ה-“הודזה”? בהחלט כן, הנה כמה המלצות:

  • להניק בכל מחיר תינוק בייחוד תינוק שנולד בלידה קיסרית, לא רק בגלל יתרונות ההנקה אלא גם בזכות החשיפה לחיידקי האם. בלידה קיסרית, מומלץ בעזרת פד או מטוש להעביר נוזלים מהנרתיק של האם לעורו ולפניו של התינוק מה שמדמה את מעבר הראש שלו בתעלת הלידה.
  • לפני הלידה מומלץ גם לאם וגם לאב לנסות לשפר את המיקרוביום שלהם עצמם, כי  הוא יעבור לתינוק וילווה אותו כל חייו.
  • חשיפה לחיידקים ממקורות שונים תעשיר את המיקרוביום שלנו. הכל הולך- חיידקי אדמה, חיידקים מהלשון של הכלב/חתול, חיידקים מירקות ופירות אורגניים לא שטופים, חיידקים מהאוכל (יוגורט או ירקות כבושים) או במילים אחרות – להתלכלך.
  • מומלץ להתרחץ רק עם מים ולהשתמש בסבון רק במקומות אסטרטגיים כמו בתי שחי ומפשעות, כדי להגן על החיידקים הטובים של העור.
  • מומלץ לאכול הרבה ירקות ופירות ולגוון כמה שיותר. תזונה עתירת סיבים ממקורות שונים מעודדת גיוון חיידקים וריבוי חיידקים טובים שיודעים לעכל טוב סיבים (בני ההודזה אוכלים מאות גרמים של סיבים ביום מה שמחזק את השיניים שלהם ומונע ריקבון שלהם וגם מדשן את מערכת העיכול שלהם). מאידך גיסא מזונות מעובדים וסוכריים גורמים לדילדול אוכלוסיית החיידקים ולירידה בגיוון שלהם.
  • התזונה בבתי אבות היא נטולת סיבים וגורמת להידלדלות המיקרוביום – מומלץ לעת זיקנה להישאר לגור בקהילה ולשמור על תזונה עתירת סיבים כמה שאפשר.
  • מומלץ להימנע משימוש מיותר באנטיביוטיקה וממזונות המכילים אנטיביוטיקה (מחסל את החיידקים הטובים)
  • מומלץ לעשות שמיניות באוויר כדי לא לתת אנטיביוטיקה לתינוק בחצי השנה הראשונה שלו (יגרום להשמנה בעתיד).
  • להמעיט ככל האפשר בתרופות סינטטיות לא חיוניות כמו גלולות ותרופות אנטי-דלקתיות, תרופות אלה ורבות אחרות פוגעות גם הן במיקרוביום.

 

טיפ הבריאות של השבוע

לכל עדה יש את המאכלים המסורתיים שלה, אך מאכל אחד שמופיע כמעט בכל עדה שאני מכיר –  מרק עצמות. אם תרצו, מרק עוף משודרג.  ציר העצם (BONE BROTH) מגיע מתקופה שלא היו “דתות” מזון (טבעונים וצמחונים, זה לא נגדכם, אני באמת אוהב אתכם) ולא היו פירמידות מזון מומלצות על ידי גופים רגולטוריים, אוכל מסורתי עבר בתורה שבעל פה מדור לדור, מאם לבתה, לנכדתה, עד “עצם” היום הזה.
לא לחינם זוכה מרק העוף לכזה כבוד;  מהעצם ומהסחוסים משתחררים למי המרק חלבונים, בעיקר חלבון הקולגן, ושומני מח העצם. העצם, הגידים והסחוסים משחררים למרק את מרכיביהם, ובנוסף משתחררים מרכיבי סחוס אחרים כמו כונדרואיטין, גלוקוזאמין, אלסטין וחומצה היאלורונית  – מרכיבים שניתנים כתוספי תזונה לטיפול בבעיות פרקים ובעיות עור. השומן של מח העצם מכיל הורמון בשם אדיפונקטין שמשפיע לטובה על מטבוליזם של סוכר, ותורם למניעת השמנה ומקטין סיכון למחלות לב.(3)
אני ממליץ, לעיתים, למטופלים עם בעיה חריפה במערכת העיכול כמו דלקת של הקיבה (גסטריטיס) או החרפה של מעי רגיז או אפילו של מחלת מעי דלקתית (כמו קרוהן או קוליטיס כיבית) לאכול במשך יומיים שלושה רק מרק עצם עם ירקות. כיוון שהמרק קל לעיכול, המערכת יכולה לנוח לה קצת בעוד היא ממשיכה לקבל חומרי הזנה איכותיים.
ד”ר נטשה קמפבל – נוירולוגית אנגליה ממוצא רוסי בנתה שיטת טיפול אלטרנטיבית במחלות אוטואימוניות ובהפרעות נוירולוגיות ואוטיזם בילדים שבבסיסה תזונה מוקפדת המכילה מרק עצם כמרכיב מרכזי.
לשיטה שלה קוראים (GUT AND PSYCHOLOGY DIET (GAP DIET . הספר שהיא כתבה הוא בגישה חופשית באינטרנט וניתן גם לראות מספר הרצאות מאירות עיניים שלה.
בתיאבון!
 

רוצה לקבל עידכונים נוספים?

שתף פוסט זה עם חבריך

2 מחשבות על “האשימו אותי שאני גס-רוח, אני אומר שזה בולשיט (מל ברוקס)”

    • לבתי החולים המרכזיים – איכילוב,הדסה,תל השומר יש אפשרות לתת את זה במחלקות הגסטרו בד”כ כחלק ממחקר או לטיפול בקלוסטרידיום. המקחר הוא די בתחילת דרכו ולא ברור עד כמה זה עוזר ולמה. בעתיד ניתן יהיה להמליץ על תערובת חידקים מסויימת למחלה מסויימת אך בכל מקרה צריך תמיד במקביל לדאוג לדישון המעי ולא רק לזריעה.

      הגב

כתיבת תגובה

הספר מהפיכת הכושר הגופני

מאת ד"ר מיכאל הרלינג

באפשרותכם לרכוש מיידית ולקבל דיגיטלית או בדואר

דיגיטלי להורדה מיידית

הספר הדיגיטלי יגיע אליכם לקריאה באפליקציה בסמארטפון או טאבלט

ספר מודפס ישלח בדואר

הספר המודפס ישלח אליכם
הבייתה

ימים
שעות
דקות
שניות
ההרשמה פתוחה עד 30/03/2024 בחצות

סדנת היהלום

31 מרץ 2024

בהנחיית ד"ר מיכאל הרלינג, מומחה לרפואת המשפחה ורפואה פונקציונלית, מומחה לדיקור סיני, מורה לאומניות לחימה, סקייטר וגולש

אני שמח להזמין אתכם לסדנה חדשה וחדשנית שבה:
נלמד את הרגלי העל – אלה הרגלים קלים, מידיים, מרוכזים ולכן הם גם המשפיעים ביותר על הבריאות שלנו, התפקוד, המחשבה וההרגשה שלנו, בדרך להפוך לגרסה הכי טובה של עצמנו.

מדריך התזונה לשורד המודרני

מאת ד"ר מיכאל הרלינג

המדריך כבר תיכף אצלכם! 50%

לקבלת המדריך, בבקשה למלא את פרטי כתובת המייל שלך וללחוץ על הכפתור