חובה! סדנת היהלום אביב 2024

אנרגיה – חלק א’: צ’י קונג

“אני הולך לאט, אבל אני אף פעם לא הולך אחורה” (אברהם לינקולן)

השנה היא 1996, מונית נוסעת לאיטה בדרך לא סלולה בין גבעות שוממות, אי שם במחוז כפרי בסין. בתוך המונית יושב רופא צעיר מישראל, לכאורה רגוע ושלו, מסתכל בסקרנות מהחלון אל השדות האינסופיים. מתחת לפני השטח הוא די עצבני. אוחז בידו באולר פתוח ומקווה שנהג המונית אכן נוסע ליעד המבוקש ולא למקום עתיר שודדים. היעד – בית חולים המטפל בחולים ללא תרופות, אלא בצ’י-קונג רפואי. הרופא הזה הוא אני.

את הצ’י קונג פגשתי שנתיים קודם לכן בסדנה ראשונה מסוגה שהתקיימה אז בארץ. המורה – פונג הא, סיני חמוד שחי בברקלי בארה”ב העביר במשך יומיים, לקבוצת תלמידים לא גדולה, את עקרונות הצ’י קונג כפי שלמד אותם עוד כילד בהונג קונג. עמידה שקטה ללא תזוזה, תרגילי נשימה איטיים תוך הזזת הידיים אנה ואנה ותנועות גל איטיות של כל הגוף מבלי לזוז מהמקום. הלימוד והאימון נעשים בסטייל סיני – מינימום דיבורים, אפס הסברים ומקסימום תנועה ונשימה. איטיים, כבר אמרתי?  האנשים מסביב, בפארק הירקון, התבוננו בנו בהשתוממות וגם אנחנו התבוננו בעצמנו בהשתוממות קלה. משום מה, תרגול הצ’י קונג הרגיש לי נכון ומחובר למרות שהיה בדיוק ההפך ממה שעשיתי באותו זמן – קראטה יפני המבוסס על תנועות מהירות וחזקות ותנועה בלתי פוסקת לכל הצדדים.

שנה עברה ולידי התגלגל בצורה “מקרית” לחלוטין שבועון טאי-צ’י מארה”ב, ובו כתבה על האמריקאי הראשון, מורה לטאי צ’י, שביקר בבית החולים ללא תרופות בסין. נדהמתי מהקונספט אך תייקתי את המידע בזיכרון ואת הג’ורנל בבוידעם. עברו עוד שנה שנתיים ומצאתי את עצמי בסין משתלם באקופונקטורה, בבית חולים “רגיל”, אך המחשבה על בית החולים ללא תרופות, המשיכה לסקרן אותי והחלטתי לצאת למסע לעבר הלא ידוע. בעידן טרום האינטרנט, כל מה שידעתי היה שם העיירה בו נמצא בית החולים. צ’ינקוואנדאו. עם הכתבה בידי עליתי על רכבת לנסיעה קצרה של שבע – שמונה שעות, שבסופן הגעתי ליעד. לנהג המונית המקומי הראתי את הכתבה וקיוויתי לטוב. הנסיעה הסתיימה בשלום וכמו בסיפורים הגעתי למתחם קסום שצץ משום מקום בין העמקים. זה היה המקום הנכון, אך הזמן הלא נכון. בית החולים אכן היה שם, אבל עבר מספר חודשים קודם למקום גדול יותר, בעיר אחרת. מרחק שעות נוספות של נסיעה. במתחם המרוקן נשארו מספר אנשים כדי לקפל את המקום. סיפורי נגע לליבם והם אפשרו לי להתארח שם ואפילו ללמוד את שיטת תרגילי הצ’י קונג שלהם. המורה שלי היתה נערה צעירה בת 18 שהיתה היחידה שדיברה אנגלית. היא סיפרה לתדהמתי שהיא נרפאה מנמק נדיר של פרק הירך, כזה שבמערב צריך להחליף בניתוח, בזכות השיטה. עוד הסתבר שאותו עיתונאי אמריקני שבזכות כתבתו הגעתי, הגיע לביקור נוסף והפעם עם קבוצה קטנה של תלמידים וסקרנים, כנראה כמוני. הצטרפתי אליהם לשבוע חוויתי.

בית החולים ללא-תרופות

החולים מגיעים מרחבי סין, אחת לחודש, ו”מתאשפזים”. פרוטוקול הטיפול – תרגול מהבוקר עד הערב של צ’י קונג.  עם הגעתם, מתכנסים כל החולים (יותר מאלף!) ברחבה ענקית ושומעים הרצאה של מייסד השיטה, ד”ר פאנג מינג. את ההרצאה לא הבנתי אבל בכל מקרה רוב הזמן פשוט לא יכולתי להוריד את המבט מהחולים. היו שם אנשים על גבי אלונקות, אנשים בכיסאות גלגלים, אנשים שנראים ממש חולים! בסוף ההרצאה נעמדו המדריכים בשתי שורות אחת מול השנייה וכל החולים עברו בין שתי השורות וזכו מהם לקריאות עידוד, לחיבוקים, צ’פחות ולחיצות ידיים. בסוף שתי השורות עמד ד”ר מינג ולחץ את ידו של כל מטופל. הרהרתי שזה היה יכול להיות מאד מעניין ומועיל אם גם בארץ כל חולה שמגיע לבית חולים היה זוכה ליחס דומה ואיך היו סיכוייו משתפרים אילו מנהל בית החולים בעצמו היה לוחץ את ידו ומאחל לו להחלים ולהרגיש טוב.

במשך שבוע תרגלנו את השיטה, שוחחנו עם המדריכים ודברנו עם חולים. פנג, רופא בעצמו, ניהל מחקרים רבים על השיטה ולדבריו היא טובה, פחות או יותר, לכל מחלה, ולא רק. המחקרים של פנג בדקו לא רק האם הצ’י קונג עוזר להעלים גידולים סרטניים אלא האם הצ’י קונג עוזר גם להשבחת גידולים חקלאיים.

מאז המסע שלי לסין, עברו כבר לא מעט שנים, אך את החוויות והתובנות מהמסע אני לא שוכח. בית החולים נסגר בתחילת שנות האלפיים על ידי הממשלה הסינית, שרואה בעין עקומה תנועות עממיות מסורתיות, מצליחות ופופולאריות (הפאלון גונג, למשל). מדריכי השיטה ממשיכים ללמד אותה ברחבי העולם מגיעים ארצה מדי פעם (לשני מרכזים קסומים ברישפון, להדרכת צ’י-קונג- המרכז של יוסי מורגנשטרן– אחד המורים הותיקים בארץ לצ’י קונג ומרכז “צ’י סנטר“). וגם אני ממשיך לתרגל את הצ’י קונג הפשוט והבסיסי של פונג הא. קבוצה  שהקמתי לפני כשבע שנים, ממשיכה ומתכנסת בכל יום שישי בבוקר לתרגול משותף.

מה זה בעצם צ’י קונג?

צ’י-קונג היא אומנות תנועה ונשימה שגילה כגיל הרפואה הסינית, כלומר מספר אלפי שנים. בעוד הדיקור הסיני משפיע על הצ’י (אנרגיית החיים בסינית) בעזרת מחטים, וצמחי המרפא משפיעים על הצ’י בעזרת פורמולות מורכבות והטווינא (אומנות המסאז’ הסינית) בעזרת מגע, הרי שהצ’י קונג משפיע על זרימת הצ’י בעזרת תנועה איטית ומעודנת של הנשימה והגוף. בדומה לאומנויות תנועה עתיקות כמו יוגה, הצ’י קונג מכיל זרמים שונים, בתי ספר שונים ומורים שונים, אך הבסיס הוא זהה – בריאות גופנית, נפשית ורוחנית מושגת כאשר אנרגיית החיים שלנו נמצאת בשפע והיא זורמת בצורה חלקה. אני לא יודע מה אתכם, אבל תנועה שמבוססת על היסטוריה בת אלפי שנה והיא חלק משיטת ריפוי עתיקה ואקזוטית עושה לי את זה הרבה יותר מהליכה על הליכון או כל פעילות בחדר כושר מול מסך מהבהב.

הצ’י קונג נחקר רבות בסין ומחוצה לה ונמצא יעיל במצבים רבים כמו מחלת פרקינסון(1), פיברומיאלגיה(2) דיכאון(3) יתר לחץ דם(4) ועוד. צ’י קונג הוא, לדעתי, כלי האנטי אייג’ינג הטוב ביותר בנמצא. אופי התנועה האיטי מתאים מאוד לגיל השלישי (אך פחות מתאים לגיל הראשון והשני) ואולי זו הסיבה שאומנות מופלאה זו לא תופסת מקום מרכזי בתנועה המערבית, כמו היוגה, למשל. ואולי טוב שכך. היוגה, שבמקור היא דרך הטמרה רוחנית וגופנית עוצמתית, הפכה לעוד חוג בקאונטרי. הצ’י קונג נשארת אומנות שמתאימה רק לבודדים שמוכנים לעבודה איטית במשך שנים רבות ושמסוגלים להנות ממושגים מופשטים כמו “זרימה של אנרגיית החיים”.

אם אתם ספקנים, או “לא מאמינים בדברים כאלה”, אתם לא חייבים להאמין. גם אם מקלפים מהצ’י קונג את ההיסטוריה, את העומק הרוחני ואת השימוש בזרימת אנרגיית החיים במרידיאנים, הרי שנשארים עם תרגילים מ צ ו י נ י ם לפסיה שלנו. תנועות המתיחה האיטיות הכל-גופיות מטפחות היטב את רקמת החיבור שלנו, ומשמרות את השלמות המבנית שלנו לאורך כל חיינו. ובכל זאת, בדלת האחורית נכנסת גם האנרגיה, שכן תשתית הפסיה המורכבת מסיבי קולגן, היא מערכת תקשורת כלל גופית המעבירה מידע בעזרת אור ממש כמו סיבים אופטיים(5). באימון תרגילי העל כללתי מספר תרגילי צ’י-קונג בסיסיים למתחילים. אני ממליץ במיוחד ללמוד את תנועת ה”גל” ולבצע תרגיל זה על בסיס כל-יומי (מספר פעמים ביום, כל יום).

 

 

 

 

 

רוצה לקבל עידכונים נוספים?

שתף פוסט זה עם חבריך

12 מחשבות על “אנרגיה – חלק א’: צ’י קונג”

    • בכפר שמריהו יש את יוסי מורגנשטרן הנהדר. ברשפון בעבר לימדו מורים של בי”ס יצירה – אוהד קדם ואחרים. שווה לנסות ולראות למי מתחברים. בהצלחה

      הגב
  1. דר הרלינג הי,
    תודה רבה, מעניין מרתק והפצתי גם בפייסבוק ובווטסאפ בפרט לכל הספקנים בסביבתי שיאמינו שיש גם רופא שמאמין..
    אם רופא ממליץ אז זה נחשב בעיניהם.
    אני הייתי שמחה יותר אם הרופאים הצעירים יהיו פתוחים וגמישים להרחיבהאת הידע שלהם מעבר ללימודים הרישמיים באוניברסיטה.
    משגע אותי שבמאה ה21 עדיין חלק מהרופאים נשארים מרובעים כמו במאה ה18.
    אז בהצלחה ותמשיך בדרכך המופלאה ובעיני זאת הנאורות לשמה ראש פתוח וגמישות המחשבתית שלך בתוספת סקרנות
    והרי לנו רופא מושלם.
    אגב, למדתי צי קונג אצל יוסי מורגנשטרן . הוא מורה בחסד עליון ואיש מדהים.
    סופש קסום וגשום
    ומלא קפיצות.

    הגב
  2. שאלה בעיניין ה״פסיה״:
    בעקבות מה שכתבת על הפסיה , האם אתה ממליץ על התוסף מזון שיצא לאחרונה? בשם קולגן Boost”
    ומאיזה גיל אפשר להתחיל?
    תודה

    הגב
  3. מאוד אשמח אם יש בפתח תקווה ליד קניון סירקין יש גם מתנ”ס לזרוס אולי אפשרי שיהייה שם אפילו פעמיים בשבוע אשמח להגיע תודה

    הגב
  4. דר הרלינג , תודה על המאמר המעניין החוויתי , המגדיר במדויק את הציקונג …. בזכות הקורונה אנחנו (זוגי ואני) מתרגלים ציקונג , ממרץ 5 פעמים בשבוע , עם בחור בשם דניאל סמלסון שבזכותו למדנו לאהוב ולהפוך את צורת האימון הזו לחלק מחיינו …. תודה

    הגב

כתיבת תגובה

הספר מהפיכת הכושר הגופני

מאת ד"ר מיכאל הרלינג

באפשרותכם לרכוש מיידית ולקבל דיגיטלית או בדואר

דיגיטלי להורדה מיידית

הספר הדיגיטלי יגיע אליכם לקריאה באפליקציה בסמארטפון או טאבלט

ספר מודפס ישלח בדואר

הספר המודפס ישלח אליכם
הבייתה

ימים
שעות
דקות
שניות
ההרשמה פתוחה עד 30/03/2024 בחצות

סדנת היהלום

31 מרץ 2024

בהנחיית ד"ר מיכאל הרלינג, מומחה לרפואת המשפחה ורפואה פונקציונלית, מומחה לדיקור סיני, מורה לאומניות לחימה, סקייטר וגולש

אני שמח להזמין אתכם לסדנה חדשה וחדשנית שבה:
נלמד את הרגלי העל – אלה הרגלים קלים, מידיים, מרוכזים ולכן הם גם המשפיעים ביותר על הבריאות שלנו, התפקוד, המחשבה וההרגשה שלנו, בדרך להפוך לגרסה הכי טובה של עצמנו.

מדריך התזונה לשורד המודרני

מאת ד"ר מיכאל הרלינג

המדריך כבר תיכף אצלכם! 50%

לקבלת המדריך, בבקשה למלא את פרטי כתובת המייל שלך וללחוץ על הכפתור