“אני לא רוצה להשיג חיי נצח בעזרת העבודה שלי, אני רוצה להשיג אותם בכך שלא אמות” (וודי אלן)

מעט באיחור הגיע לידי גליון המגזין “טיים” מה- 26 בפברואר,
שמחתי לראות שהמגזין, שמצליח לאורך שנים להציג, בשעריו ובאנשי השנה שלו,  נושאים ומגמות חשובים, לקבוע סדר יום ולעורר דיונים ציבוריים ומודעות, בחר בשאלה שמעסיקה אותי רבות, ולא רק בחיי המקצועיים, כנושא לשער המגזין – איך לחיות טוב יותר, לזמן ארוך יותר. או להיפך, איך לחיות זמן ארוך יותר, טוב יותר. באנגלית זה נשמע טוב יותר.
How To Live Longer Better – קישור לגליון.
שמחתי עוד לדפדף, וגם לקרוא בעיון רב, ולגלות שעבדכם הנאמן ועורכי המגזין, באותו ראש. לא מעט מהנושאים בגליון, יהיו מוכרים לקוראיי הבלוג הוותיקים, לדוגמה: מה הסיבות לאריכות ימים של אנשים החיים ב”אזורים הכחולים“; השפעת הרישות החברתי, החברויות, על אריכות ימים; תפילה ואמונה כמאריכי חיים; וגם על תוספי תזונה חדשים ומבטיחים  (שאני כבר מנסה בשנה האחרונה!); וחידושים ביוטכנולוגיים בתחום הצמחת אברים על בעלי חיים, להשתלה בבני אדם.
נחמד גם לראות שהעיתונות, המיינסטרימית והמכובדת, מצאה לנכון להקדיש כתבה בת 7 עמודים (רובם תמונות מרהיבות, לא להבהל) על שחייה במים קפואים כתומכת בבריאות ואריכות חיים. כמתרגל של השיטה, אני חותם על כל מילה, והנה תמונה שלי באמבטיית קרח.
המגזין בחן גם בעלי חיים ובדק מי הן החיות המאריכות חיים על פני כדור הארץ, מהם ה”אזורים הכחולים” שלהם ומה ניתן ללמוד מהן. מתברר שהטבע לא זקוק לדימויים, האזורים הכחולים הם באמת כחולים – האוקיינוסים – ובהם חיים לווייתנים, כרישים, צדפות וכוכבי ים, שתוחלת חייהם מאות שנים. כריש גרינלנד, למשל, הוא יצור חביב ועיוור למדי, שאורכו כשבעה מטרים, והוא חי בעומק הים הארקטי הקר. לבגרות מינית הוא מגיע בגיל 150, וההערכה היא שתוחלת חייו היא בין 270 ל- 400 שנים. בעל חיים אחר שמאריך חיים, בדרך שלמדע אין אפשרות למדוד, הוא מן מדוזה קטנטנה (המכונה בשם חיבה -IMMORTAL JELLYFISH), חצי ס”מ, שכנראה לא מזדקנת כלל ויודעת לחזור למצב עוברי, לצמוח שוב וחוזר חלילה. אין כל דרך מדעית להעריך כמה שנים היא חיה בטבע.
יצורים אלו גרמו לי לחשוב, האם אנחנו יכולים ללמוד מהם משהו לגבי אריכות הימים שלנו? יכול להיות שכן.
כפי שלאזורים הכחולים האנושיים יש מאפיינים אותם אנחנו יכולים לאמץ כמו – קשרי משפחה וחברה, פעילות גופנית מתונה בטבע, תזונה בריאה, משמעות בחיים ועוד, הרי שגם לשיאני תוחלת החיים יש מאפיינים אותם אנחנו יכולים לאמץ. להלן ההמלצות, לשירותכם:

• תנועה איטית באימפקט נמוך – בים, גם מסה ענקית כמו של לוויתן, נתמכת כמעט כולה על ידי המים כך שיש פחות שחיקה של מפרקים. כל היצורים האלה נעים לאטם כשגרה או בכלל לא. בהתאמה, שחיה, טאי-צ’י, צ’י קונג, יוגה או פלדנקרייס הם שיטות תנועה מצוינות לאריכות ימים, כי הן לא שוחקות אותנו ומתבצעות באיטיות.
• קור – כרישי גרינלנד ולוויתנים חיים במים קרים. גם אנחנו יכולים להסתגל למים קרים ולכן אני ממליץ מאד על מקלחות קרות ושחייה במים קרים. ואמבטיות קרח כמובן.
• פלנקטון – התזונה של מאריכי החיים הימיים מבוססת מן הסתם, על מאכלי ים: פלנקטון, אצות ודגים. הפיטופלנקטון מעניין במיוחד כי הוא נחשב היום לאחד ממזונות העל, שלא כל אחד מכיר.

הסבר קצר – הפלנקטון מהווה 95 אחוז מהביו-מסה של כל בעלי החיים בים, ואחראי לייצור לפחות 50 אחוז מהחמצן באטמוספרה.  היצורונים הקטנטנים האלו הזה נמצאים 3 מיליארד שנים על פני כדור הארץ ועליהם מתבססת כל שרשרת המזון הימית, שבהמשך שלחה גם נציגים ליבשה. הפיטופלנקטון (שהוא סוג הפלנקטון הקטן ביותר והשכיח ביותר בים) עשיר בנוגד חמצון שנקרא SOD -SuperOxideDismutase, שמיוצר גם בתאים שלנו והוא חלק מהמנגנון נוגד החימצון שלנו המכיל עוד שתי מולקולות חשובות- קטלז וגלוטטיון.  הפיטופלנקטון עתיר בחומצות השומן החיוניות מסוג אומגה שלוש (1). למעשה, היצור החד תאי המיקרוסקופי הזה, הוא הראשון בשרשרת המזון שמייצר אומגה 3, והוא עתיר בכלורופיל, באנזימים ובחומצות אמינו והוא עשיר בנוגדי חמצון עוצמתיים נוספים המסתימים ב- XANTHINE כמו אסטקזנטין וזיאקזנטין. מולקולות אלה שייכות לקבוצת הקרטנואידים וכמו קרטנואיד מוכר – ויטמין A , הן תומכות בבריאות העין, לפי המחקר המדעי. (2,3). לפיטופלנקטון ולאצות בכלל (כלורלה, ספירולינה, כחולה ירוקה) יש גם יתרון אדיר כיוון שהם מיוצרים בחוות גידול נקיות לחלוטין, לעומת דגים, הגדלים בבריכות או בים, בהם יש חשש לזיהום עם כספית או רעלים אחרים. (למאמר מלא על הפיטופלנקטון ואיך ניתן לצרוך אותו). פיטופלנקטון ואצות אחרות עשירים במינרלים (במיוחד יוד), ויטמינים, נוגדי חימצון ומה לא, ועניות מאד בקלוריות והן חלק בלתי נפרד מהתזונה ביפן ובדרום קוריאה, שידועות בבריאות המופלגת ובאריכות הימים של תושביהם. הצירוף של יוד וחומצות שומן מסוג אומגה 3 הוא חיוני במיוחד לבריאות המוח שלנו. במיוחד בהריון ובשנים הראשונות לחיים (למאמר סקירה מצויין בנושא).